"מי שמגיע מהחלל החיצון רואה שכל מי שלוקח סוכרזית שמן, מסקנה – סוכרזית משמין"
משבר הקורונה "תפס" את האקדמיה ואת מערכת ה K12 בנקודת זמן בעיתית. מצד אחד הטכנולוגיה עוטפת אותנו מכל עבר, נפתחו מסלולי הכשרה ללמידה מקוונת במוסדות להשכלה גבוהה, נערכו מחקרים רבים, הטכנולוגיה התפתחה מאוד אך יחד עם זאת ההוראה המקוונת Hardcore נותרה כמשהו שבעיקר "מדברים" עליו.
התעשייה כבר מזמן שם. אתר UDEMY (אני מכנה אותו ה EBAY של הלמידה המקוונת) מגלגל מאות מיליוני דולרים. מבנה הקורסים והאופן בו הם מועברים מושלם בעיני, תענוג ללמוד שם ורמת שביעות הרצון של הלומדים גבוהה מאוד. אך בדיוק באותה מידה שבה "הכל שם טוב" כך הלמידה המקוונת עוברת "קטילה" ממושכת בכותרות העיתונים ובחדשות – ובצדק!!!
לקחת שיעור פרונטלי ולהעביר אותו לפלטפורמה דיגיטלית סינכרונית AS IS כדוגמת זום משולה לשימוש בשואב דייסון איכותי על פני מגרפה לניקוי עלים על פני משטח דשא.
כמה באמת מסוגלים לשבת שעות ולבהות במסך מחשב שלא לדבר על המורה שאחרי 3 שעות של הוראה סינכרונית נותר מותש?
מה הם היתרונות של הלמידה המקוונת?
- אפשרות ללמוד בכל זמן ובכל מקום
- לצרוך פיסות ידע קטנות
- לבחור את תוואי הלמידה שמתאים לכל לומד (פרסונליזציה)
- שימוש בכלים דיגיטליים כדוגמת סרטים, הדמיות ויצירת עצימות האמצעות חוויות מרגשות
- רשת חברתית שמאפשרת ללומדים למידה שיתופית
מה ממומש מכל זה באמצעות למידה בזום? אתם יכולים לנחש לבד כמובן.
יעבור עוד זמן עד שמערכות החינוך יפנימו שלמידה מקוונת איננה תזמון אינסופי של למידה סינכרונית, אלא תמהיל של תפיסות פדגוגיות אשר מורה בעל אורינות דיגיטלית ידע לאמץ אותן, מוזמנים לקרוא את הספר "מורה אנלוגי בעידן דיגיטלי" אשר זמין להורדה.
עד אז – נמשיך לעשות זום…
