פרק המבוא מהספר "מורה אנלוגי בעידן דיגיטלי"

"לעיתים מורים עובדים קשה ומשקיעים ממרצם כל כך, מבלי שהם יודעים לנצל את הטכנולוגיה באופן שתקל עליהם ותהפוך את ההוראה לקלילה, זורמת ומהנה. מאידך, יש מורים שנאחזים בכל כוחם ביישום טכנולוגיה בהוראה באופן שהיא סתם מפריעה להם. זה כמו לנעוץ מסמר בקיר באמצעות מברג במקום להשתמש באבן בת מיליון שנה"

כניסתה בעוצמה של הטכנולוגיה "שיבשה" בתחומים רבים את סדר היום הישן. עם כניסתה דברים כל כך ברורים ופשוטים כמו למשל לתפעל טלוויזיה הפכו להיות מורכבים בגלל עשרות התפריטים, הטכנולוגיות השונות להזרמת מדיה והאפשרויות הרבות. ומאידך,  דברים כל כך מורכבים מהעבר כמו איתור של תקלה במנוע המכונית הפכו לפשוטים כאשר המחשב מודיע למכונאי היכן יש בעיה ואיזה רכיב יש להחליף על מנת לבצע את התיקון. האם טכנולוגיה במיטבה תמיד יעילה וטובה יותר מפעולה של האדם? האם היא גם בטוחה יותר? נכון לכתיבת ספר זה עולה כי התרסקות מטוסי הבואינג 737 MAX נבעה מתקלה המיוחסת למחשב המטוס שזיהה נסיקה בזווית תלולה מידי, אשר גרמה לטייס האוטומטי להסיט את הגאי המטוס כלפי מטה ולצלול לעבר האדמה. המערכת שהייתה אמורה למנוע תופעה המכונה הזדקרות (באמצעות דחיפת הגאים כלפי מטה לצורך היחלצות) לקחה על עצמה את ה"פיקוד" על המטוס והביאה להתרסקותו. מיד אחרי ההמראה לא נותר די זמן לטייסים לנתק את הטייס האוטומטי ולהבין שהוא מקור הכשל, הם נסמכו עליו וגילו זאת מאוחר מידי באופן שלא יכלו עוד לבצע פעולה אשר תציל אותם. בואו נביט רגע על חוקי הכלכלה אשר מבוססים על הצע וביקוש, רווחים הנובעים מסחר או ממכירות. האם הטכנולוגיה שינתה סדרי עולם כלכליים, האם באמת יש דבר כזה "כלכלה חדשה"? בוודאי שכן! קחו לדוגמה את המודל העסקי של חברת Whatsapp למשקיעים שלה: בואו נקים חברה למשלוח הודעות בחינם, נתחייב לא לגבות על כך כסף וגם לא נציג פרסומות. אנחנו לא נרוויח אגורה שחוקה מהמוצר, נשקיע מיליוני דולרים וכשנהיה מספיק גדולים נאיים על חברה אחרת, וכשהיא תרכוש אותנו נעשה כסף גדול (לימים חברת Whatsapp נרכשה ע"י פייסבוק). סיפור דומה יצא לי לשמוע בהרצאה של  בחור בשם יוסי תאגורי אשר התכוון למכור אפליקציה המציעה למשתמשים לצלם את מנות האוכל שלהם במסעדות ולשתף ברשת. כשחברת גוגל התעניינה באפליקציה הוא נתבקש להגיע למשרדי החברה בארה"ב ולדון בהצעת הרכישה. כבחור שגדל באשקלון ובעיקר עסק בטכנולוגיה לא היה לו מושג כמה אפשר לבקש תמורת המניות או יותר נכון כמה זה שווה לגוגל. מיליון דולר? עשרה מיליון דולר? הוא פנה למומחה בתחום הערכות שווי ובעל ניסיון רב בהנפקה של סטארטאפים וקיבל ממנו את ההמלצה הבאה: תעמוד בבית מול מראה, תאמר את הסכום שאתה חושב ששווה לך למכור, לאט לאט תקפיץ את המחיר ואז תבחין שאתה מתחיל לחייך, עליך להמשיך עד אשר תתגלגל מצחוק ובנקודה הזאת תעצור – זה  השווי של החברה (הוא כמעט מכר את החברה לגוגל, אך ברגע האחרון בעודו בלימוזינה בדרכו למשרדי החברה בארה"ב, הוא התבשר שהנהלת גוגל החדשה החליטה להקפיא את כל הרכישות וכך העסקה התבטלה בין רגע). האם לפני שלושה עשורים ניתן היה לתמחר כך חברה או לגייס מיליוני דולרים ממשקיעים עם מודל עסקי כזה? הטכנולוגיה הרעידה את הקרקע תחת תאגידי ענק מסורתיים אשר התקיימו "בשקט" עשרות רבות של שנים. תאגיד ענק כמו קודאק אשר במשך כמאה שנים עסק בענף פיתוח תמונות נעלם כלא היה עם כניסת הצילום הדיגיטלי. האבסורד הוא שחברת קודאק בעצמה המציאה את מצלמת ה DSLR  הדיגיטלית הראשונה שנקראה  DCS, אך מנהלי קודאק גנזו אותה שמא היא תפגע בפעילות המסורתית של החברה בפיתוח תמונות. האם שיבושים דומים עשויים להתרחש בשדה החינוך? עד כמה הטכנולוגיה "משבשת" את שדה החינוך? האם מדובר באיזה טרנד שמרעיד מעט את הבניין או רעידת אדמה בגודל שמונה בסולם ריכטר שלאחריה יהיה סדר יום חדש? ספר זה עוסק בהיערכות שלנו כאנשי חינוך לקראת המציאות החדשה, כי הטכנולוגיה מביאה עמה אתגרים חדשים ומשנה את האופן בו מתרחשת ההוראה ואת האופן בו אנו נלמדים. ניכר שכעת הטכנולוגיה מתחילה לחלחל ולייצר סדקים במערכת חינוך אשר התנהלה באותה שלווה בה אופיינו התעשיות המסורתיות במשך עשרות שנים. מה שהיה טוב בעבר סר חינו. שאלות צפות מצד הלומדים, לאחריהם המורים והחברה בכלל. מאות שנים הוראה ולמידה הם שני צדי המטבע בתהליך הקניית ידע. הוראה היא חלקו של המורה ולמידה היא הצד של הלומד, יש צד אחד שתפקידו "להורות" וצד שני שתפקידו ללמוד, מעין עסקה בין שני צדדים. המילה הוראה מקורה ב"להורות", "להנחות" או אם נלך לפירוש קיצוני מעט – ניתן לפרשה כלתת הוראות למישהו. כולנו מרגישים שהטכנולוגיה מזמנת את המידע עבורנו מכל עבר ואף יש מורים הרואים בטכנולוגיה "איום" על מקצועם. לא אחת אני שומע מורים אשר מצטלמים לקורס מקוון שואלים "ומה יהיה אח"כ, אולי לא יצטרכו אותי?" אותו מורה בעת הצילום מרגיש כמו מישהו שמחלק את היהלומים שהוא אסף במהלך חייו בחינם… האם הוא צודק? התשובה פשוטה בעיני: אם תכלית ההוראה שלו היא להעביר ידע אז בהחלט כן – וידאו או פודקאסט יחליפו אותו, אם הוא רואה בעבודתו ייעוד אחר (עליו אדבר בהמשך) אז להיפך, תפקידו כמורה בעידן הנוכחי חשוב הרבה יותר מבעבר, ידע בלבד הוא כבר איננו כוח כי הוא זמין אצל כל אחד בטלפון הנמצא בכיס האחורי או בתיק.

בואו נרחיק לאחור בזמן ונחזור ליום בו היינו ילדים. תינוק בן יומו אשר פוקח את עיניו ומתחיל ללמוד איננו מקבל הוראות מאף אחד, הוא איננו מקבל הדרכה מקצועית או רשימה של תרגילים שבהם יתרגל ישיבה או אכילה. למידה היא תוצאה של סקרנות טבעית שנולדים עמה ורצון לעשות דברים ולהיות אקטיביים, הלמידה מתחילה מהרגע בו יצאנו מהרחם. כשאנו מתחילים להיות נוכחים להתרחשות כלשהי (אפילו טרם אנו פוקחים את עינינו). כמה זה קסום להיות "טבולה ראסה" עם "דיסק קשיח" ריק לחלוטין ואט אט "לגלות עולם" (שימו לב! להבדיל מהמונח לקבל ידע). תדמיינו את הילד אשר מגיע בפעם הראשונה לשפת הים, הוא עשוי להניח שזאת האמבטיה הגדולה ביותר שראה מימיו. אין מורה שיגיד לו שאי אפשר לרוקן משם את המים או שזאת איננה אמבטיה. הוא מגלה זאת לבד, אם לא כעת אל דאגה, זה יקרה מתישהו. למידה היא מנגנון טבעי שקיים גם אצל בעלי חיים, האייל למשל לומד כבר בראשית חייו שנוכחות אריה בסביבתו אינה מומלצת במיוחד ובבגרותו הוא לומד מהו נתיב הבריחה האידאלי.

מבחינה ביולוגית למידה מתבטאת ביצירת קשרים בין נוירונים במוח. ככל שהקשרים רבים יותר כך הלמידה משמעותית יותר הן מבחינת יכולת הזיכרון והן מבחינת עוצמתן ומובהקותן של התבניות הנוצרות במוחנו. ככל שנראה יותר ויותר מכוניות שצורתן מאופיינת בארבעה גלגלים, בצבעים שונים ובצורות שונות כך נזהה ביתר קלות מכונית בפעם הבאה שנבחין בה. תחשבו רגע, אוסף של אינספור קשרים חשמליים בין תאים שונים במוחנו, האם זה לא מזכיר את מבנה המידע ברשת האינטרנט? אוסף של אינספור פריטי מידע הקשורים אחד לשני במארג ענק שהולך וגדל. המאפיין הפרקטלי של הלמידה ואחסון המידע במוחנו דומים למאפייניה של רשת האינטרנט – כאילו שמישהו התאים את האינטרנט למבנה של המוח האנושי.

רשת האינטרנט מאפשרת לנו לחזור לחוויות הלמידה הטבעיות שלנו כפי שהתרחשו כשפקחנו את עינינו. החזרה ללמידה עצמית היא תהליך שהתרחש במשך העשור האחרון ובאופן שכמעט איננו מבחינים במשמעויות שלו, דומה הדבר למשל המים החמים והצפרדע (שככל שהמים מתחממים לאט הצפרדע איננה מרגישה כי היא מתחממת). רשת האינטרנט מחזירה אותנו במכונת הזמן לאותם הרגעים הראשונים בינקותנו – של הוראה Out ולמידה In. תחשבו על זה רגע, היום כל אחד יכול ללמוד מבלי שיש צורך בהוראה של מישהו, היום אפשר ללמוד מבלי שאיש ינהל עוד את תהליך הלמידה עבורכם ממש כמו ביום בו יצאתם לאוויר העולם – הלומד מנהל את הלמידה בעצמו. ספר זה עוסק בהשפעתה של הטכנולוגיה על ההוראה והלמידה. ההשפעות הקוגניטיביות, תרבותיות, הפסיכולוגיות, כלכליות ובעיקר השפעה על האופן בו יראה הבוגר של מערכת החינוך בעתיד. בספר זה אני מציע בנוסף לתיאוריות ולדוגמאות מן ההיסטוריה כלים פרקטיים ועקרונות שיסיעו לכם כאנשי חינוך או ככאלו הרוצים להעביר ידע באופן שמתאים למציאות החדשה, להיות רלוונטיים בעידן התזזיתי בו אנו חיים. בשנות חיי עסקתי בתחומי טכנולוגיה שונים המשלבים הוראה ושירותים אקדמיים. הדרכתי מטיסים של מטוסים לא מאויישים, שנים הדרכתי טיסנאות ותעופה בקרב בני נוער, ניהלתי פיתוח של פלטפורמות למידה ברשת האינטרנט במסגרת עבודתי כמנהל ספק אינטרנט אשר סיפק תשתיות תקשורת ולמידה עבור משרד החינוך. באופן עצמאי מצאתי את עצמי לומד במשך מאות שעות צפיה ביוטיוב: צילום, הפקת סרטים, נגינה בגיטרה, קראתי מאות מאמרים מדעיים, צילמתי פודקאסטים אותם העליתי לערוץ היוטיוב שלי וגיליתי עוד אינספור דברים אשר אילו לא היתה לי גישה אליהם עולמי היה נראה היום אחר לחלוטין. ספר זה מיועד למי שעוסק בחינוך ואשר רואה עצמו כמלמד ללמוד במקום מקנה ידע, כי זה הוא העולם החדש עם האתגרים החדשים וההזדמנויות.

להורדת הספר המלאה ללא תשלום לחצו כאן