פיתוח קורס מקוון

פיתוח קורס מקוון הוא אתגר גדול עבור מומחה התוכן. הקורס המקוון הראשון עליו ידוע הוא מ 1728, כך שהכל התחיל עוד לפני זמן רב. הטעות הנפוצה בד"כ היא לבצע המרה "אחד לאחד" מהסביבה הפרונטלית לוירטואלית מאחר שמאפייני המדיום הדיגיטלי והפרונטלי שונים. ההבדלים מתבטאים בהיבטים רבים: במדיום הפרונטלי לא סביר לקיים שיעורים במנות קצובות של רבע שעה, או איזה מרצה יגיע לשיעור כה קצר? בעולם ה"אמיתי" המרצה יכול "לחוש" את הידע הקודם ובהתאמה ללמד את החומר בעוד שבמדיום הוירטואלי זה מורכב יותר. דוגמה קריטית יותר להבדל היא העקרון המנחה בתהליך הלמידה – למשל יש כאלו שמתאים להם מן הכלל אל הפרט בעוד שיש כאלו שמעדיפים להתנסות בפרט ואז קל להם יותר להבין את הכלל. על מנת להבנות תהליך נכון בפיתוח קורס מקוון יש להתייחס לרובדים הנוגעים לאופן פיתוח הקורס שכן לכל פרמטר השפעה מרחיקת לכת על אופן הביצוע. כמו בכל דבר – ללא תכנון נכון לעיתים עולים כשלים אשר מחייבים לבצע את כל העבודה מחדש, המשמעות: בזבוז כסף, זמן, ועלויות עקיפות.

נקודות להתיחסות לפני פיתוח קורס מקוון

• דיסציפלינה – קורס במתימטיקה יהיה שונה במבנה שלו מקורס בהיסטוריה.
• קהל היעד – במידה ויש מספר קהלי יעד יש לפלח את התוכן באופן שבו ניתן לפצל את תהליכי הלמידה בהתאם ללומדים השונים. למשל הקורס "מבוא לכלכלה מיקרו" לכלכלנים כולל תכנים שונים מקורס זהה למשפטנים.
• התייחסות להתאמות למידה – רצוי לתת את הדעת ללומדים הנדרשים להתאמות למידה (למשל תמלול הטקסט מהוידאו לסטודנטים אשר למידה מקריאה עדיפה להם).
• קלות בביצוע עדכונים – בקורסים בהם הדוגמאות והכלים משתנים ככל שהתוכן מפוצל ומזוקק יותר כך יהיה קל יותר לבצע עדכוני תוכן בעתיד. למשל בלימוד פיתוח תוכנה יש לפצל את המתמטיקה אשר איננה משתנה לעומת שפות הפיתוח אשר משתנות חדשות לבקרים.
• מדידה – הגדרת אבני דרך בהם ניתן לעקוב ולאתר את הסטודנטים המתקשים (באמצעות שאלוני בחן את עצמך למשל).
• התאמת הטכנולוגיה למורה ולדיסציפלינה – למשל שימוש בלוח להוראת מתימטיקה, מצגות להוראת היסטוריה וכו'.

השלבים בפיתוח קורס מקוון

1. איסוף כל התוכן הקיים של הקורס ופגישה משותפת ראשונה בין המרצה לבין "מומחה טכנולוגי לפיתוח תוכן" ובו הנחיות לקראת פגישה משותפת בו על המרצה להכין את פורמט הקורס ביחידות קטנות כמקובל במדיום דיגיטלי.
2. לאחר שהמרצה "פירק את התוכן" ליחידות קטנות עוברים לשלב "פיצוח התוכן" בו מומחה הדיגיטל מאפיין ביחד עם המרצה את כל היחידות הקטנות על פי הפורמט המתאים: וידאו המשלב מצגת וצילום המרצה באולפן, פודקאסט, לומדה, דילמה בפורום שיתופי, פריט תוכן חיצוני ועוד.
3. הפקת התכנים.
4. שילוב של שאלונים/כלים למדידת הישגים ומעקב אחר הלומדים בסביבה הדיגיטלית.
5. הקמת הקורס במערכת LMS כדוגמת Moodle או EDX.
6. ביצוע פילוט.

כלים להגברת מוטיבציה ושיתוף בקורס מקוון

למידה בקורס מקוון מאופיינת בבדידות, משמעת עצמית והתאמה של הלומד למדיום הדיגיטלי. הסביבה הפרונטלית מאופיינת בתקשורת בין אישית, קשרי חברות ופיתוח מערכות יחסים אשר מלוות את הלמידה, תומכות ומאפשרות סיוע הדדי ושיתוף. קורס מקוון שאין בו מעטפת חברתית מלווה או קהילה המחברת בין הלומדים סיכוייו להצליח נמוכים. על כן, הקמת קבוצת פייסבוק או וואטסאפ תומכות הן אמצעי שיכול במידה מסוימת לגשר על פער זה ולמלא אותו. כמו כן, מחווני התקדמות ושאלונים קצרים מצד אחד מעודדים את הלומד ומתמרצים אותו ומנגד מאפשרים למרצה לאתר את אותם אלו שזקוקים לסיוע. מודלים היברידים לקורסים מקוונים אף הם אמצעי מצויין ובארגונים בהם קיים מרחב פיזי הייתי מקיים מפגש או הרצאת פתיחה, מפגש אמצע ומפגש מסכם. עצם ההכרה ב"פיזיות" של המרצה והלומדים מעוררת את התחושה שקיימת מסגרת ושהקורס הוא "אמיתי".