מודלים פדגוגיים לצילום שיעורים בוידאו

השימוש הפדגוגי בשיעור מצולם נותן מענה לאספקטים רבים הקשורים לצרכים של הלומד, וכן ללומדים בעלי צרכים מיוחדים. לצד הערך המוסף אשר ניתן להפיק מצפיה בהרצאה מוקלטת, ישנה ביקורת על הפסיביות של הצופה ועל כך שמדיום זה אינו מתאים לכל לומד.
יש מחקר שאף מצביע על כך שייצוג מידע טקסטואלי מלא בנוסף לליווי הקריינות עשוי אף לפגוע בהשגת המטרות ולהשפיע לרעה על עמדתו של הלומד^[1]. לכן יש דגש רב על הבנית מודלים נכונים של צילום בוידאו אשר בהם ימצא פתרון למגוון רחב של לומדים בעלי מאפיינים שונים. על מנת לתת מענה לצורך יש להגדיר את מטרת הצילום ולאחר מכן לבחור את מודל הצילום המתאים.

יישומים אפשריים לצילום הרצאות

1. ארכיון – מתאפשרת גישה לסטודנטים לאחר שנכחו בשיעור לצורך צפייה חוזרת. צפייה חוזרת בשיעור מאפשרת לסטודנט להתמקד בנושא לא מובן ולצפות בו שוב ושוב או במהירות גבוהה יותר מאשר הקצב הרגיל. ישנה טענה הגורסת כי שירות מסוג זה יגרום לאי השתתפות של הסטודנטים בשיעורים הפיזיים.
2. יישום פדגוגי של כיתה הפוכה – המרצה מקליט את עצמו ומעלה את השיעור לרשת, כך שהתלמידים יכולים לצפות בו בזמנם החופשי. לאחר מכן בכיתה מתקיים דיון או נערכת פעילות אשר מתבססת על הידע הקודם שרכשו הלומדים במהלך הצפיה בסרט.
3. סימולציה – צילום לצורך תחקור, המאפשר למשתתף בסימולציה לצפות בעצמו וכן להעריך את תפקודו בעזרת חונך.

• ערך זה נכתב בויקיפדיה על ידי – לערך המלא